איך סכסוך קרקעות בישראל הגיע לבית המשפט העליון

הקרקע המדוברת היא חלקה 83, הממוקמת בגליל המערבי. הבעלים המקורי היה עטאללה פראן, קרוב משפחה של משפחת פראן, שתבע את זכויות הבעלות שלו בשנת 1983. עם זאת, בית המשפט העניק בטעות את הבעלות לאדם אחר שלא היה לו כל קשר לקרקע. השגיאה לא תוקנה עד 1998.

בינתיים החליפה רשות מקרקעי ישראל את חלקה 83 עם משפחת שאהין, שגם לה לא הייתה זכות בה, בקרקעות אחרות. לאחר מכן הקצתה רשות מקרקעי ישראל חלק מחלקה 83 לבני הזוג סויסה, שמכרו אותה מאוחר יותר לגרונר.

בשנת 2006 תבעה משפחת פראן את גרונר לפינוי, לאחר שירשה את חלקה 83 מעטאללה פראן. בית המשפט פסק לטובת משפחת פראן והורה לגרונר לפנות את הקרקע. גרונר ערער אך ערעורו נדחה. לאחר מכן ביקש רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של גרונר, בהתבסס על הקריטריונים הנוקשים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בנוסף, בית המשפט העליון קבע כי סעיף 10 לחוק המקרקעין, המאפשר רכישת זכויות במקרקעין על בסיס המרשם, אינו חל על עניינו של גרונר, שכן הוא לא הסתמך על מרשם המקרקעין, אלא על מסמך שהוציאה רמ"י.

בית המשפט העליון הסביר כי למרשם המקרקעין מעמד מיוחד, שכן הוא משקף תוצאה של הליכי הסדר, והוא המסמך היחיד שיכול לאפשר רכישת זכויות במקרקעין גם אם הרישום היה שגוי.

בית המשפט העליון מצא כי הערכאות הנמוכות לא סילפו או התעלמו מראיות כלשהן, והן שקלו את מכלול הנסיבות, לרבות נזקיו והוצאותיו של גרונר. עוד ציין השופט כי גרונר יכול לתבוע את רמ"י בהליך נפרד.

מקרה זה מראה כיצד טעות פשוטה של בית משפט יכולה להיות בעלת השלכות חמורות על בעלי הקרקע ורוכשיה. זה גם ממחיש עד כמה חשוב לבדוק את רישום המקרקעין לפני קנייה או מכירה של נכס כלשהו. לבסוף, היא ממחישה עד כמה קשה לפנות לבית המשפט העליון בישראל, בגלגול שלישי.

מה אתם חושבים על המקרה הזה? אתם מסכימים עם החלטת השופט? שתפו את המחשבות שלכם בתגובות למטה!

רע"א 5542/23 דניאל גרונר נ' חנא גובראן פראן