**ניווט בתיקון 139 לחוק התכנון והבניה (חלופת שקד): מדריך מקיף לתכניות בנייה עמידות בפני רעידות אדמה בישראל**

בשנת 2022 עשתה ישראל צעד משמעותי קדימה בהגנה על תשתיותיה מפני פעילות סייסמית עם כניסתו של תיקון 139 לחוק התכנון והבניה. תיקון חיוני זה לתקנות הבנייה הקיימות מתווה אסטרטגיות מקיפות לחיזוק ושיקום מבנים כדי להבטיח שהם עמידים בפני רעידות אדמה. בפוסט בבלוג זה, אנו מתעמקים בהיבטים המרכזיים של תיקון 139, בוחנים את מסלוליו, הוראותיו וההשלכות הרחבות יותר על בעלי נכסים, יזמים ורשויות מקומיות.

פירוק תיקון 139

תיקון 139 מציג שלושה מסלולים עיקריים לשיפור עמידות מבנים בפני רעידות אדמה:

1. הריסה ובניה חדשה

2. הריסה עם שטחי בנייה נוספים במגרש אחר

3. חיזוק או חיזוק עם שטחי בנייה נוספים

כל מסלול מתוכנן לספק תרחישים שונים, ומספק אפשרויות גמישות וחזקות להשגת בטיחות סייסמית.

1. הריסה ובנייה חדשה

מסלול זה מחייב הריסה מלאה ובנייה מחדש של מבנים קיימים. היא חלה כאשר מתווה מקומי (תב"ע) או תוכניות מפורטות מציינות כי חיזוק המבנה מחייב בנייה מחדש. גישה זו מבטיחה כי מבנים חדשים עומדים באופן מלא בתקנים סייסמיים עכשוויים, ומציעים בטיחות מרבית ושלמות מבנית.

2. הריסה עם שטחי בנייה נוספים במגרש אחר

כאן הדגש הוא על מינוף מגרשים נוספים לפיתוח. אם מבנה הזקוק לחיזוק ממוקם על מגרש ייעודי, ניתן להרוס אותו ולבנות אותו מחדש עם שטחי בנייה נוספים במגרש אחר. שיטה זו לא רק משפרת את הבטיחות הסייסמית, אלא גם מייעלת את השימוש בקרקע ואת פוטנציאל הפיתוח.

3. חיזוק או חיזוק בשטחי בנייה נוספים

מסלול זה מאפשר חיזוק מבנים קיימים, עם אפשרות להוספת שטחי בנייה חדשים. על התוכנית להבטיח כי הבניין כולו עומד בתקני העמידות הסייסמיים העדכניים ביותר, ובכך לשפר את עמידותו ובטיחותו ללא צורך בשיקום מלא.

הוראות והגדרות עיקריות

# הגדרת "בניין טעון חיזוק"

"בניין טעון חיזוק" הוא מבנה העומד בקריטריונים ספציפיים, ביניהם:

- היתר בניה שניתן לפני 1 בינואר 1980, או בין 1 בינואר 1980 ל-31 בדצמבר 1984, עם הוכחה שהוא לא נבנה בסטנדרטים סייסמיים.

- אין לבצע עבודות חיזוק קודמות בהיתר.

- לפחות שתי קומות מעל הקרקע ומינימום ארבע יחידות דיור שנבנו כחוק.

# הגדלת שטחי הבנייה

תיקון 139 מאפשר הגדלה משמעותית של שטח הבנייה הכולל המותר למגרשים עם מבנים טעוני חיזוק:

- להריסה ובניה חדשה, עד 400% משטח הבנייה הקיים.

- לחיזוק, עד 200% משטח הבניין הקיים, תוך עמידה בתנאים מוגדרים.

# תעודת סיום

"תעודת גמר" ניתנת לאחר שמתקיימים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ה1) של סעיף 157א, המאשרים כי הבניין עומד בתקנים סייסמיים.

# הנחיות יישום

לרשויות המקומיות תפקיד מרכזי בביצוע תוכנית הבנייה לעמידות בפני רעידות אדמה. הם יכולות לשלב אלמנטים שונים, כגון הגדלת שטח הבנייה המותר ואימוץ תצורות מגרש גמישות כדי לשפר את הבטיחות ואת תוצאות הפיתוח.

## מסלול הריסה

במסלול הריסה, על הרשויות המקומיות להבטיח שמבנים חדשים יעמדו בכל התקנים הסייסמיים, ויקדמו סביבה עירונית בטוחה יותר.

## מסלול חיזוק

עבור מסלול החיזוק, עמידה בתקני התנגדות סייסמית היא קריטית. על הרשויות לפקח על כך שעבודות החיזוק יהיו יסודיות ויעילות, ויבטיחו את הבטיחות והשימושיות השוטפות של מבנים קיימים.

השלכות ותועלות

תיקון 139 מציע יתרונות רבים:

- בטיחות משופרת: מבטיח שמבנים מסוגלים מבחינה מבנית לעמוד בפני רעידות אדמה.

- גמישות פיתוח: מספק מסלולים מרובים כדי לענות על תרחישים וצרכים שונים.

- שימוש אופטימלי בקרקע: מאפשר שימוש אסטרטגי במגרשים נוספים, מקסום פוטנציאל הפיתוח.

לבעלי נכסים וליזמים יש כיום הנחיות ברורות ואפשרויות לשיפור החוסן הסייסמי של הבניינים שלהם, מה שתורם לסביבה בנויה בטוחה ובטוחה יותר בישראל.

מסקנה

תיקון 139 מהווה ציון דרך במאמציה של ישראל לבצר את בנייניה מפני רעידות אדמה. על ידי מתן מסלולים מובנים לשיקום וחיזוק, הוא מבטיח כי מבנים ברחבי הארץ יכולים לעמוד באירועים סייסמיים, להגן על חיים ורכוש. הבנה ומינוף של הוראות תיקון זה חיונית לכל מי שעוסק בבנייה ופיתוח בישראל.

לצפייה בחוק התכנון והבניה לחץ על הקישור הבא: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/044_001.htm#Seif573