top of page
אברהם זיו כהן

**הגדרת שכר טרחה הוגן בפרויקטים של התחדשות עירונית**

פרויקטים של התחדשות עירונית הם קריטיים לפיתוח ומודרניזציה של הערים שלנו. עם זאת, העמלות הנגבות על ידי מארגני הפרויקט יכולות לפעמים להיות מופרזות, להטיל נטל כספי מופרז על בעלי הנכסים ולעכב יוזמות בקנה מידה גדול. לאחרונה הודיע אלעזר במברגר, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כי לרשויות המקומיות תהיה מעתה סמכות לדחות תוכניות התחדשות אם הן סבורות ששכר הטרחה של המארגנים אינו סביר. צעד יזום זה נועד לקבוע טווח הוגן לעמלות אלה, ולהבטיח שהן יישארו בגבולות סבירים.


כעורך דין בעל ניסיון בענייני קניין והתחדשות עירונית, אני מאמין כי יוזמה זו היא צעד בכיוון הנכון. עמלות מופרזות לא רק מרתיעות השתתפות בפרויקטים של התחדשות, אלא גם תורמות לעלייה במחירי הדיור. על ידי קביעת טווח מוגדר לעמלות הוגנות, אנו יכולים לאזן בין פיצוי המארגנים על עבודתם לבין הגנה על בעלי הנכסים מפני חיובים נצלניים.


לדוגמה, אם שכר הטרחה מגיע ל-150,000 שקל לדירה, ועדה מקומית יכולה כעת להעריך ולדחות הצעה כזו אם היא נראית בלתי סבירה. מנגנון זה מציג פיקוח ואחריותיות נחוצים ביותר, אשר בסופו של דבר יטפחו תהליכי התחדשות עירונית שקופים ושוויוניים יותר.


עם זאת, מדיניות זו חייבת להיות מיושמת בזהירות. חיוני להגדיר קריטריונים ברורים ושקופים לגבי מה נחשב שכר טרחה "סביר" כדי למנוע דחיות שרירותיות ולהבטיח עקביות בין פרויקטים ואזורים שונים. בנוסף, בעלי עניין, כולל בעלי נכסים, יזמים ורשויות מקומיות, צריכים להיות מעורבים בקביעת קריטריונים אלה כדי להבטיח שהם הוגנים ומעשיים.


לסיכום, הגדרת טווח שכר טרחה הוגן בפרויקטים של התחדשות עירונית היא יוזמה ראויה לשבח שיכולה להוביל לפיתוח עירוני בר קיימא ומכיל יותר. ככל שאנו מתקדמים, חיוני להבטיח שיישום מדיניות זו יהיה שקוף, שוויוני וכולל את נקודות המבט של כל בעלי העניין.


לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לקרוא את המאמר המלא [כאן]





12 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page